איך חברה מגיעה לבורסה
נלווה את המאפייה של יוסף מהשכונה ועד יום המסחר הראשון: איך מעריכים כמה היא שווה, איך מנפיקים מניות ואגרות חוב, ומה קורה לבעלי המניות כשהיא מגייסת שוב.
פרק 2 · מהשכונה לבורסה·15 דקות קריאה
בפרק הקודם יוסף מכר 40 חלקים מהמאפייה שלו לשכנים. אבל מה קורה כשיוסף רוצה לגייס הרבה יותר כסף, מאלפי משקיעים שהוא לא מכיר? בשביל זה הוא צריך את הבורסה.
- איך קובעים כמה שווה חברה, וכמה שווה כל מניה שלה.
- מה הצעדים שחברה עוברת כדי להנפיק מניות בבורסה בפעם הראשונה.
- מה הצעדים שחברה עוברת כדי להנפיק אגרות חוב.
- מה קורה לבעלי המניות הקיימים כשחברה שכבר נסחרת בבורסה מנפיקה עוד מניות, או מגייסת חוב באגרות חוב.
01כמה שווה המאפייה? איך מתמחרים חברה
שווי של חברה הוא הסכום שמשקיעים מוכנים לשלם עבור כל הבעלות עליה. אין מחיר "נכון" אחד – יש כמה דרכים להעריך, וכל אחת נותנת זווית אחרת.
עברו כמה שנים. המאפייה של יוסף הפכה לרשת של חמישה סניפים, ומרוויחה 200,000 ₪ נטו בשנה. יוסף רוצה לפתוח עוד עשרה סניפים, ולשם כך הוא צריך הרבה יותר כסף. השאלה הראשונה: כמה המאפייה שווה היום?
שלוש דרכים להעריך שווי
| השיטה | השאלה שהיא שואלת | דוגמה במאפייה |
|---|---|---|
| השוואה לחברות דומות (מכפיל רווח) | כמה משלמים על חברות דומות ביחס לרווח שלהן? | רשתות מאפיות דומות נמכרות בערך פי 15 מהרווח השנתי. 200,000 × 15 = 3,000,000 ₪ |
| רווחים עתידיים | כמה שווים היום כל הרווחים שהחברה תרוויח בשנים הבאות? | אם הרשת צפויה לגדול, השווי יהיה גבוה יותר. אם צפויה להתכווץ – נמוך יותר |
| שווי הנכסים | כמה היה שווה כל הרכוש אם נמכור אותו? | תנורים, ציוד, רכבי חלוקה ומלאי – נניח 800,000 ₪. זה בדרך כלל "הרצפה" של השווי |
בפועל, מעריכי שווי משלבים כמה שיטות. נניח שהם מסכמים ששווי המאפייה הוא 3,000,000 ₪.
מהשווי של החברה למחיר של מניה
לפני ההנפקה, החברה מחלקת את הבעלות למספר גדול של מניות, כדי שמחיר כל מניה יהיה נוח. כל אחד מ-100 החלקים המקוריים הופך ל-1,000 מניות, כך שיש עכשיו 100,000 מניות. יוסף מחזיק 60,000, והשכנים 40,000. מהלך כזה נקרא פיצול מניות: הבעלות של כל אחד לא השתנתה, רק מספר היחידות.
הנוסחה פשוטה:
כלומר, כל מניה של המאפייה שווה 30 ₪. אותו חישוב עובד גם הפוך: אם מניה נסחרת בבורסה ב-30 ₪ ויש לחברה 100,000 מניות, השוק מעריך את החברה כולה ב-3,000,000 ₪. הסכום הזה נקרא שווי שוק.
02מהשכונה לבורסה – ההנפקה הראשונה של מניות
ההנפקה הראשונה של חברה לציבור נקראת הנפקה ראשונית לציבור (באנגלית IPO). זה הרגע שבו חברה פרטית הופכת לחברה ציבורית, שכל אחד יכול לקנות את מניותיה בבורסה.
יוסף רוצה לגייס 750,000 ₪ לפתיחת הסניפים החדשים. אלה השלבים שהמאפייה תעבור:
- 1סדר בביתהחברה מכינה דוחות כספיים מסודרים, שנבדקו על ידי רואה חשבון חיצוני. היא ממנה דירקטוריון עם חברים בלתי תלויים, כי מעכשיו היא אחראית גם כלפי משקיעים זרים ולא רק כלפי יוסף.
- 2בחירת חתםהחתם הוא בית השקעות שמלווה את ההנפקה: עוזר להעריך את השווי, מחפש משקיעים, ולפעמים מתחייב לקנות בעצמו את מה שלא יימכר.
- 3כתיבת תשקיףהתשקיף הוא מסמך גדול שמגלה למשקיעים כל מה שהם צריכים לדעת: מה החברה עושה, הדוחות הכספיים, מי בעלי השליטה, מה הסיכונים, ומה ייעשה בכסף שיגויס.
- 4אישוריםרשות ניירות ערך בודקת שהתשקיף מלא והוגן ונותנת היתר לפרסום. הבורסה בודקת שהחברה עומדת בתנאים לרישום למסחר.
- 5פגישות עם משקיעים גדוליםהנהלת החברה והחתם נפגשים עם קרנות פנסיה, קופות גמל ובתי השקעות, ומציגים להם את המאפייה. מתוך הביקוש שלהם נקבע טווח המחיר.
- 6מכרזקודם המשקיעים הגדולים (המוסדיים) מציעים כמה מניות הם רוצים ובאיזה מחיר, ואחר כך גם הציבור הרחב. מהמכרז נקבע המחיר הסופי – נניח 30 ₪ למניה.
- 7יום המסחר הראשוןהכסף עובר לחברה, המניות לרוכשים, ומעכשיו כל אחד יכול לקנות ולמכור את מניות המאפייה בבורסה.
מה השתנה בבעלות?
כדי לגייס 750,000 ₪ במחיר של 30 ₪ למניה, החברה מנפיקה 25,000 מניות חדשות.
| בעל המניות | מניות לפני | אחוז לפני | מניות אחרי | אחוז אחרי |
|---|---|---|---|---|
| יוסף | 60,000 | 60% | 60,000 | 48% |
| השכנים | 40,000 | 40% | 40,000 | 32% |
| הציבור | 0 | 0% | 25,000 | 20% |
| סה"כ | 100,000 | 100% | 125,000 | 100% |
לפני ההנפקה החברה הייתה שווה 3,000,000 ₪. אחריה נוספו לקופה 750,000 ₪, ולכן היא שווה 3,750,000 ₪. כל מניה עדיין שווה 30 ₪ (3,750,000 ÷ 125,000).
יוסף מחזיק אחוז קטן יותר, אבל של חברה גדולה יותר – והחלק שלו עדיין שווה 1,800,000 ₪.
03הנפקת אגרות חוב – לגייס הלוואה מהציבור
בהנפקת אגרות חוב החברה לא מוכרת בעלות – היא לווה כסף מהציבור ומתחייבת להחזיר אותו עם ריבית. רבים מהשלבים דומים להנפקת מניות, אבל יש כמה שלבים שייחודיים לחוב.
נניח שיוסף רוצה לגייס 500,000 ₪ לחמש שנים, בלי לחלק בעלות. אלה השלבים:
- 1קביעת התנאיםכמה כסף מגייסים, לכמה שנים, איך יוחזר (בבת אחת בסוף או בתשלומים), והאם ההלוואה צמודה למדד המחירים לצרכן או שקלית.
- 2דירוג אשראיחברת דירוג בודקת עד כמה החברה מסוגלת להחזיר את החוב, ונותנת לה ציון – למשל AA (חזק מאוד) או BBB (בינוני). בישראל פועלות בעיקר שתי חברות דירוג: מעלות S&P ומידרוג. ככל שהדירוג גבוה יותר, משקיעים מסכימים לקבל ריבית נמוכה יותר.
- 3מינוי נאמןהנאמן הוא גוף שמייצג את כל מחזיקי אגרות החוב מול החברה. הוא דואג שהחברה עומדת בהתחייבויות שלה, ופועל בשמם אם היא לא עומדת בהן.
- 4שטר נאמנותזה "חוזה ההלוואה" בין החברה למחזיקים. הוא כולל את מועדי התשלום, את הריבית, ולפעמים גם בטוחות (נכס ששועבד לטובת המלווים, למשל הבניין של המאפייה) והתניות (כללים שהחברה חייבת לשמור, כמו לא לקחת יותר מדי חוב נוסף).
- 5תשקיף ואישוריםכמו במניות – מסמך גילוי מלא, ואישור של רשות ניירות ערך והבורסה.
- 6מכרז על הריביתכאן ההבדל הגדול: במכרז לא מתחרים על המחיר אלא על הריבית. כל משקיע מציע באיזו ריבית הוא מוכן להלוות. החברה מקבלת את ההצעות מהריבית הנמוכה כלפי מעלה, עד שהיא מגיעה לסכום שהיא צריכה.
- 7מסחראגרות החוב נרשמות בבורסה, ומעכשיו מחזיקים יכולים למכור אותן למשקיעים אחרים לפני המועד שבו החברה פורעת אותן.
מניות מול אגרות חוב – מה החברה "משלמת"?
| הנפקת מניות | הנפקת אגרות חוב | |
|---|---|---|
| מה החברה נותנת | חלק מהבעלות, לתמיד | הבטחה להחזיר את הכסף עם ריבית |
| האם צריך להחזיר את הכסף | לא | כן, במועדים קבועים |
| השפעה על הבעלים הקיימים | חלקם בחברה קטן | חלקם לא משתנה |
| הסיכון לחברה | נמוך – אין תשלום חובה | חייבת לשלם גם בשנה רעה |
| שלב ייחודי | הערכת שווי | דירוג אשראי, נאמן ושטר נאמנות |
04הנפקה נוספת של מניות – ומה היא עושה לבעלי המניות
חברה שכבר נסחרת בבורסה יכולה לגייס שוב כסף על ידי הנפקת מניות חדשות. זה נקרא הנפקה משנית או הנפקת המשך. התהליך קצר בהרבה מההנפקה הראשונה, כי החברה כבר מדווחת לציבור באופן שוטף. חברות רבות מחזיקות מראש תשקיף מדף – תשקיף שמאפשר להן להנפיק במהירות כשהן צריכות.
הדוגמה: שנה אחרי ההנפקה
המאפייה הצליחה, ומניה שלה נסחרת עכשיו ב-40 ₪. עם 125,000 מניות, שווי השוק הוא 5,000,000 ₪. יוסף רוצה לפתוח מפעל לחם, ומחליט להנפיק 25,000 מניות חדשות.
כדי שמשקיעים ירצו לקנות כמות גדולה בבת אחת, החברה מציעה אותן בהנחה קטנה – 36 ₪ למניה. היא מגייסת 900,000 ₪.
מה קרה לראובן, שמחזיק 1,250 מניות?
| לפני ההנפקה | אחרי ההנפקה | |
|---|---|---|
| מספר המניות בחברה | 125,000 | 150,000 |
| שווי החברה | 5,000,000 ₪ | 5,900,000 ₪ |
| שווי מניה (שווי ÷ מניות) | 40 ₪ | 39.33 ₪ |
| המניות של ראובן | 1,250 | 1,250 |
| חלקו של ראובן בחברה | 1% | 0.83% |
| שווי ההחזקה של ראובן | 50,000 ₪ | 49,167 ₪ |
שתי תופעות קרו כאן, וחשוב להבדיל ביניהן:
אז האם הנפקה נוספת רעה למשקיעים?
לא בהכרח. השאלה האמיתית היא מה החברה עושה עם הכסף. אם מפעל הלחם יגדיל את הרווחים של המאפייה, ראובן יחזיק חלק קטן יותר של חברה רווחית הרבה יותר, והמניה עשויה לעלות מעל 40 ₪. אבל אם החברה מגייסת כסף רק כדי לכסות הפסדים, או משקיעה אותו בפרויקט כושל – הדילול יפגע במשקיעים.
לכן בפועל, ביום שבו חברה מודיעה על הנפקה נוספת, מחיר המניה יורד לעיתים קרובות: המשקיעים מגיבים להנחה, לדילול, ולשאלה אם החברה זקוקה לכסף כי היא בקשיים.
05אגרות חוב של חברה שכבר נסחרת – מה זה עושה למניה?
נחזור לרגע שבו יוסף צריך 900,000 ₪ למפעל הלחם. במקום להנפיק מניות, הוא יכול להנפיק אגרות חוב בריבית של 6% לשנה. כלומר, החברה תשלם 54,000 ₪ ריבית בכל שנה, ותחזיר את הקרן בסוף התקופה.
כדי לראות את ההשפעה, נשתמש במדד שנקרא רווח למניה: הרווח השנתי של החברה חלקי מספר המניות. נניח שהמאפייה מרוויחה היום 330,000 ₪ בשנה.
| גיוס במניות (150,000 מניות, בלי ריבית) | גיוס באג"ח (125,000 מניות, ריבית 54,000 ₪) | |
|---|---|---|
| המפעל מצליח ומוסיף 150,000 ₪ רווח | 480,000 ÷ 150,000 = 3.20 ₪ למניה | (480,000 − 54,000) ÷ 125,000 = 3.41 ₪ למניה |
| המפעל נכשל ומפסיד 100,000 ₪ | 230,000 ÷ 150,000 = 1.53 ₪ למניה | (230,000 − 54,000) ÷ 125,000 = 1.41 ₪ למניה |
חוב מגדיל את התוצאה לשני הכיוונים.
כשההשקעה מצליחה, בעלי המניות מרוויחים יותר, כי הם לא חולקים את הרווח עם שותפים חדשים. כשההשקעה נכשלת, הם נפגעים יותר, כי הריבית משולמת בכל מקרה. התופעה הזאת נקראת מינוף.
איך המשקיעים במניה מגיבים?
- אם לחברה יש מעט חוב והיא מגייסת למטרה רווחית – השוק בדרך כלל מגיב בנחת, ולפעמים אף בחיוב.
- אם לחברה כבר יש הרבה חוב – גיוס נוסף מעלה את הסיכון שלא תעמוד בתשלומים, והמניה עלולה לרדת. גם הריבית שתידרש לשלם תהיה גבוהה יותר.
- מקרה ביניים הוא אגרות חוב להמרה: אגרות חוב שהמחזיק רשאי להמיר בעתיד למניות. הן משלמות ריבית נמוכה יותר, אבל אם יומרו – יגרמו לדילול בהמשך.
06אגרות חוב להמרה – הלוואה עם אפשרות להפוך לשותף
אגרת חוב להמרה היא הלוואה רגילה, עם תוספת אחת: למחזיק יש זכות להחליף אותה במניות של החברה, במחיר שנקבע מראש. הוא לא חייב להמיר – הוא יכול גם להמשיך לקבל ריבית ולקבל את הקרן בחזרה בסוף התקופה.
הדוגמה במאפייה
המניה של המאפייה נסחרת ב-40 ₪. יוסף מגייס 900,000 ₪ באגרות חוב להמרה, בתנאים הבאים:
ההפרש בין מחיר ההמרה (50 ₪) למחיר המניה היום (40 ₪) נקרא פרמיית המרה – כאן 25%. המניה צריכה לעלות ב-25% לפחות כדי שההמרה תהיה כדאית.
שני תרחישים בסוף התקופה
| המניה עלתה ל-70 ₪ | המניה נשארה ב-35 ₪ | |
|---|---|---|
| מה המחזיק עושה | ממיר: מקבל מניה ששווה 70 ₪ על כל 50 ₪ של הלוואה | לא ממיר: מקבל את הקרן בחזרה |
| מה המחזיק הרוויח | ריבית של 3% בשנה, ועוד 40% עליית ערך | ריבית של 3% בשנה, והכסף חזר במלואו |
| מה קרה לחברה | לא צריכה להחזיר את ה-900,000 ₪, אבל נוצרו 18,000 מניות חדשות | מחזירה 900,000 ₪, כמו בכל הלוואה |
| מה קרה לבעלי המניות הקיימים | דילול: מספר המניות עלה מ-125,000 ל-143,000 | אין דילול, אבל החברה צריכה למצוא כסף לפירעון |
יתרונות וחסרונות
| יתרונות | חסרונות | |
|---|---|---|
| לחברה | ריבית נמוכה, ולכן תשלומים שוטפים קטנים. אם יומרו – לא צריך להחזיר את החוב. מכירת מניות בעתיד במחיר גבוה מהיום | אם יומרו – דילול לבעלי המניות. אם לא יומרו – צריך להחזיר את כל הקרן בבת אחת |
| למחזיק אגרת החוב | הגנה מירידות (מקבל את הקרן בחזרה) עם אפשרות ליהנות מעליות | ריבית נמוכה מאג"ח רגיל. אם המניה לא עלתה – הרוויח פחות ממה שהיה מקבל באג"ח רגיל. ואם החברה קורסת – עלול להפסיד גם את הקרן |
| לבעלי המניות הקיימים | לא מדללים היום, והחברה משלמת פחות ריבית מהרווח | "דילול שמחכה מעבר לפינה" – ככל שהמניה מצליחה יותר, כך הדילול בטוח יותר |
מה אגרת חוב להמרה מלמדת על ציפיות השוק?
אגרות חוב להמרה הן חלון מעניין לראות מה החברה והמשקיעים חושבים על העתיד:
✓סיכום ושאלות לחזרה
שווי של חברה נקבע לפי רווחיה, הנכסים שלה והשוואה לחברות דומות, ומחיר המניה הוא השווי חלקי מספר המניות. כדי להגיע לבורסה חברה עוברת הכנה, חתם, תשקיף, אישורים ומכרז. הנפקת אגרות חוב דורשת בנוסף דירוג אשראי, נאמן ושטר נאמנות. אחרי שהחברה כבר נסחרת, הנפקת מניות נוספות מדללת את בעלי המניות, והנפקת אגרות חוב מוסיפה חוב ומינוף בלי דילול.
1לחברה יש 200,000 מניות, והיא מוערכת ב-4,000,000 ₪. מה מחיר המניה?
תשובה: 20 ₪.
2מה תפקידו של החתם בהנפקה, ומה תפקידו של התשקיף?
רמז: חזרו לשלבים 2 ו-3 בחלק על ההנפקה הראשונה.
3על מה מתחרים המשקיעים במכרז של אגרות חוב?
רמז: חזרו לשלב 6 בחלק על הנפקת אגרות חוב.
4למה חברה עם דירוג אשראי גבוה משלמת ריבית נמוכה יותר?
רמז: חזרו לשלב "דירוג אשראי".
5שמעון מחזיק 2,000 מניות מתוך 100,000. החברה מנפיקה עוד 25,000 מניות. מה אחוז הבעלות שלו לפני ואחרי?
תשובה: לפני 2%, אחרי 1.6%.
6באיזה מצב הנפקת מניות נוספות יכולה דווקא להועיל לבעלי המניות הקיימים?
רמז: "אז האם הנפקה נוספת רעה למשקיעים?"
7חברה מתלבטת בין גיוס במניות לגיוס באגרות חוב. מה היתרון של כל דרך לבעלי המניות הקיימים, ומה הסיכון?
רמז: חשבו על דילול מול מינוף.
מילון מונחים
התוכן במאמר זה הוא לימודי וחינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לפעולה בניירות ערך. מסחר והשקעה בשוק ההון כרוכים בסיכון ממשי, כולל אובדן מלוא ההשקעה.




