אגרות חוב לעומק
מהצד של המשקיע: מתי משתמשים באגרות חוב, אילו סוגים יש בישראל, איך מתמחרים אותן, ומה הן מספרות על הציפיות של השוק.
פרק 3 · אגרות חוב לעומק·18 דקות קריאה
בפרק הקודם ראינו איך חברה מנפיקה אגרות חוב. עכשיו נעבור לצד השני – לצד של המשקיע שקונה אותן. אגרות חוב נחשבות לחלק ה"שקט" של שוק ההון, אבל מאחורי השקט הזה מסתתרים כמה רעיונות חשובים, שכל משקיע צריך להכיר.
- מתי כדאי להשתמש באגרות חוב, ולאיזו מטרה.
- אילו סוגי אגרות חוב קיימים בישראל, ואילו הכי מבוקשות.
- איך קובעים את המחיר של אגרת חוב, ולמה הוא יורד כשהריבית עולה.
- מהן תשואה לפדיון ומח"מ, ולמה הן חשובות.
- מה אגרות החוב מלמדות אותנו על הציפיות של השוק לעתיד.
- מה הסיכונים, גם באפיק שנחשב בטוח.
01מתי משתמשים באגרות חוב?
רוב המשקיעים משלבים את שניהם, והשאלה היא באיזה יחס.
חמישה מצבים שבהם אגרות חוב מתאימות במיוחד
כלל אצבע: גיל, מטרה וזמן
ככל שהטווח עד שתצטרכו את הכסף קצר יותר, כך מתאים יותר להחזיק חלק גדול יותר באגרות חוב. ככל שהטווח ארוך יותר, יש יותר זמן "לחכות" לתיקון אחרי ירידה במניות.
איך משקיעים באגרות חוב בפועל?
| הדרך | איך זה עובד | למי מתאים |
|---|---|---|
| קנייה ישירה בבורסה | קונים אגרת חוב מסוימת דרך חשבון המסחר, כמו מניה | מי שרוצה לבחור בעצמו ולדעת בדיוק מה יש לו |
| קרן סל של אגרות חוב | קרן שעוקבת אחרי מדד של הרבה אגרות חוב | מי שרוצה פיזור רחב בעלות נמוכה |
| קרן נאמנות אג"חית | מנהל השקעות בוחר את אגרות החוב עבורכם | מי שמעדיף שמישהו אחר ינהל, ומוכן לשלם דמי ניהול |
| פיקדון בבנק | לא אגרת חוב, אבל חלופה קרובה – ריבית קבועה לתקופה קבועה | מי שרוצה פשטות מוחלטת |
02סוגי אגרות החוב בישראל
אפשר לחלק את אגרות החוב לפי שתי שאלות: מי הלווה (המדינה או חברה) ואיך מחושבת הריבית (קבועה, צמודה למדד או משתנה).
אגרות חוב של המדינה
| הסוג | הכינוי בשוק | מה מיוחד בו |
|---|---|---|
| שקלי בריבית קבועה | "שחר" | ריבית קבועה בשקלים. יודעים מראש בדיוק כמה שקלים יתקבלו |
| צמוד למדד המחירים לצרכן | "גליל" | הקרן מתעדכנת לפי האינפלציה, כך שכוח הקנייה נשמר |
| בריבית משתנה | "גילון" | הריבית מתעדכנת מעת לעת לפי הריבית במשק |
| מלווה קצר מועד | "מק"מ" | מונפק על ידי בנק ישראל לתקופה של עד שנה. בלי ריבית תקופתית – קונים בהנחה ומקבלים את הסכום המלא בפדיון |
אגרות חוב של חברות (קונצרניות)
כל חברה מקבלת דירוג אשראי, וככל שהדירוג נמוך יותר, הריבית גבוהה יותר – כפיצוי על הסיכון.
| הדירוג | המשמעות | הריבית ביחס לאג"ח מדינה |
|---|---|---|
| AAA עד AA | חברות חזקות מאוד, כמו בנקים גדולים | מעט גבוהה יותר |
| A | חברות טובות ויציבות | גבוהה יותר |
| BBB | הדרגה הנמוכה ביותר שעדיין נחשבת "השקעה" | גבוהה בבירור |
| מתחת ל-BBB | נקראות "אג"ח זבל" או "תשואה גבוהה" – סיכון ממשי שהחברה לא תשלם | גבוהה מאוד |
אילו אגרות חוב הכי מבוקשות?
הביקוש לאגרת חוב נקבע בעיקר לפי שלושה דברים: ביטחון, נזילות (כמה קל לקנות ולמכור אותה) והתאמה לגופים הגדולים.
- אגרות החוב של המדינה הן השוק הגדול והנזיל ביותר. קרנות הפנסיה, חברות הביטוח והבנקים מחזיקים בהן סכומים עצומים, והן משמשות "עוגן" שלפיו מתמחרים את כל השאר.
- אגרות חוב של חברות בדירוג גבוה (AA ומעלה) מבוקשות מאוד אצל הגופים המוסדיים, כי הן נותנות תוספת ריבית קטנה בסיכון נמוך.
- אגרות חוב שנכללות במדדים – למשל מדדי "תל בונד" של הבורסה – נהנות מביקוש קבוע, כי קרנות סל שעוקבות אחרי המדד קונות אותן אוטומטית. אגרת חוב שנכנסת למדד, מקבלת בדרך כלל דחיפה למחיר.
- צמוד מול שקלי – הביקוש משתנה לפי הציפיות לאינפלציה. כשמשקיעים חוששים מעליית מחירים, הם עוברים לאגרות חוב צמודות. נרחיב על כך בהמשך הפרק.
03איך מתמחרים אגרת חוב?
כשהריבית במשק עולה, מחיר אגרות החוב הקיימות יורד. כשהריבית יורדת – המחיר עולה.
זה אולי הרעיון החשוב ביותר בפרק. בואו נבין למה.
המושגים הבסיסיים
למה המחיר זז?
נניח שקניתם אגרת חוב שמשלמת 5 ₪ בשנה על כל 100 ₪. שנה אחרי, הריבית במשק עלתה, ואגרות חוב חדשות משלמות 7 ₪ על אותם 100 ₪. אף אחד לא ירצה לקנות מכם את אגרת החוב הישנה ב-100 ₪, כשבאותו סכום אפשר לקבל 7 ₪ בשנה. כדי למכור אותה, תצטרכו להוריד את המחיר – עד שהתשואה שלה תהיה שווה לזו של אגרות החוב החדשות.
בכיוון ההפוך: אם הריבית ירדה ל-3%, אגרת החוב שלכם, שעדיין משלמת 5 ₪, הפכה למציאה. קונים יהיו מוכנים לשלם עליה יותר מ-100 ₪.
איך מחשבים את המחיר?
מחיר אגרת חוב הוא הערך של היום של כל התשלומים העתידיים שלה. שקל שיתקבל בעוד שלוש שנים שווה היום פחות משקל, כי אילו היה בידינו עכשיו, היינו יכולים להשקיע אותו בריבית. לכן "מנכים" כל תשלום עתידי לפי הריבית בשוק.
בדוגמה: אגרת חוב לשלוש שנים, שמשלמת 5 ₪ בכל שנה, ובסוף השנה השלישית מחזירה גם את 100 ה-₪. כשהריבית בשוק היא 7%:
מי שקונה אותה ב-94.75 ₪ יקבל בדיוק 7% בשנה: הקופון של 5 ₪, ועוד הרווח מכך שקנה ב-94.75 ויקבל בסוף 100. לא צריך לחשב זאת לבד – אתרי הבורסה ומערכות המסחר מציגים את המחיר והתשואה של כל אגרת חוב. אבל חשוב להבין מאיפה המספרים מגיעים.
04תשואה לפדיון ומח"מ – שני המספרים שכל משקיע באג"ח צריך להכיר
תשואה לפדיון
הקופון מספר כמה אגרת החוב משלמת ביחס לערך הנקוב, אבל הוא לא מספר כמה אתם תרוויחו – כי לא בהכרח קניתם ב-100 ₪. התשואה לפדיון היא התשואה השנתית שתקבלו אם תקנו במחיר של היום ותחזיקו עד הסוף, בהנחה שהחברה תשלם הכל.
| אגרת החוב שלנו (קופון 5%) | מחיר הקנייה | תשואה לפדיון |
|---|---|---|
| נקנתה במחיר נמוך מהנקוב | 94.75 ₪ | 7% – יותר מהקופון |
| נקנתה בדיוק בנקוב | 100 ₪ | 5% – כמו הקופון |
| נקנתה במחיר גבוה מהנקוב | 105.66 ₪ | 3% – פחות מהקופון |
מח"מ – משך חיים ממוצע
מח"מ מודד בערך כמה שנים לוקח "לקבל את הכסף בחזרה", כשלוקחים בחשבון גם את תשלומי הריבית בדרך. אבל השימוש החשוב שלו הוא אחר: הוא מראה עד כמה מחיר אגרת החוב רגיש לשינוי בריבית.
כלל עזר פשוט:
| אגרת החוב | מח"מ (בקירוב) | אם הריבית עולה ב-1% | אם הריבית יורדת ב-1% |
|---|---|---|---|
| קצרה – שנה אחת | 1 | המחיר יורד בכ-1% | המחיר עולה בכ-1% |
| בינונית – 5 שנים | 4.5 | המחיר יורד בכ-4.5% | המחיר עולה בכ-4.5% |
| ארוכה – 15 שנים | 11 | המחיר יורד בכ-11% | המחיר עולה בכ-11% |
המסקנה: ככל שאגרת החוב ארוכה יותר, היא תנודתית יותר. אגרת חוב קצרה כמעט לא זזה, ואילו אגרת חוב ארוכה יכולה לזוז כמו מניה. מי שמצפה שהריבית תרד יעדיף אגרות חוב ארוכות; מי שחושש שהריבית תעלה – יעדיף קצרות.
05מה אגרות החוב מלמדות על ציפיות השוק?
שוק אגרות החוב הוא אחד המקומות הטובים ביותר "לקרוא את המחשבות" של המשקיעים. שלושה מדדים פשוטים מספרים הרבה.
1. ציפיות לאינפלציה – שקלי מול צמוד
נניח (לשם הדוגמה) שאגרת חוב ממשלתית שקלית לחמש שנים נותנת תשואה של 4.5%, ואגרת חוב ממשלתית צמודה לאותה תקופה נותנת 2% מעל האינפלציה. ההפרש – 2.5% – הוא האינפלציה שהשוק מצפה לה בממוצע בחמש השנים הקרובות. זה נקרא ציפיות האינפלציה הגלומות.
אם ההפרש מתרחב, המשקיעים חוששים מעליית מחירים. אם הוא מצטמצם – הם רגועים יותר. בנק ישראל עצמו עוקב אחרי המספר הזה מקרוב.
2. חשש מקשיים – המרווח
המרווח הוא ההפרש בין התשואה של אגרת חוב של חברה לבין התשואה של אגרת חוב ממשלתית לאותה תקופה. זה "מחיר הסיכון" שהשוק דורש על החברה.
- מרווח שמתרחב בחברה מסוימת – המשקיעים מתחילים לחשוש שהיא תתקשה לשלם, לפעמים עוד לפני שחברת הדירוג מורידה את הדירוג.
- מרווחים שמתרחבים בכל השוק בבת אחת – סימן לחשש מהאטה כלכלית.
- מרווחים צרים במיוחד – המשקיעים אופטימיים, ולפעמים אף שאננים מדי.
משקיעים במניות מסתכלים על המרווחים של החברה כאזהרה מוקדמת: שוק אגרות החוב מגיב לפעמים מהר יותר משוק המניות.
3. ציפיות לריבית – עקום התשואות
עקום התשואות הוא גרף שמציג את התשואה של אגרות החוב הממשלתיות לפי התקופה שלהן – משנה אחת ועד עשרים שנה ויותר.
| צורת העקום | איך הוא נראה | מה השוק אומר |
|---|---|---|
| עולה (רגיל) | אגרות חוב ארוכות נותנות יותר מקצרות | מצב טבעי: מי שמלווה לזמן ארוך דורש פיצוי |
| שטוח | תשואה דומה לכל התקופות | אי ודאות – השוק לא בטוח לאן הכלכלה הולכת |
| הפוך | אגרות חוב קצרות נותנות יותר מארוכות | השוק מצפה שהריבית תרד בעתיד, לעיתים קרובות בגלל חשש להאטה |
עקום הפוך נחשב לאחד מסימני האזהרה המוכרים בכלכלה, אם כי הוא לא "מנבא" בוודאות – הוא רק משקף את מה שהמשקיעים מצפים לו.
06הסיכונים באגרות חוב
אגרות חוב נחשבות בטוחות יותר ממניות, אבל "בטוח יותר" לא אומר "בלי סיכון". אלה ארבעת הסיכונים העיקריים:
| הסיכון | מה הוא אומר | איך מצמצמים אותו |
|---|---|---|
| סיכון ריבית | הריבית עולה, ומחיר אגרת החוב יורד | אגרות חוב קצרות יותר, או החזקה עד הפדיון |
| סיכון אשראי | החברה לא מצליחה לשלם את הריבית או את הקרן | דירוג גבוה, פיזור בין חברות רבות, מעקב אחרי המרווח |
| סיכון אינפלציה | המחירים עולים, וכוח הקנייה של התשלומים הקבועים נשחק | אגרות חוב צמודות למדד |
| סיכון נזילות | קשה למכור את אגרת החוב במחיר הוגן, כי אין מספיק קונים | אגרות חוב ממשלתיות או של חברות גדולות, שנסחרות הרבה |
כשחברה לא משלמת
כשחברה לא מצליחה לעמוד בתשלומים, הנאמן נכנס לתמונה. לפעמים מגיעים להסדר חוב: המחזיקים מסכימים לקבל פחות, או לחכות יותר, כדי שהחברה תוכל להמשיך לפעול. במקרים קשים החברה עלולה להגיע להליך פירעון, והמחזיקים מקבלים רק חלק מהכסף.
גם באגרות חוב – פיזור הוא הכלל החשוב ביותר.
✓סיכום ושאלות לחזרה
אגרות חוב מתאימות לכסף שיידרש בקרוב, להכנסה קבועה ולהקטנת התנודות בתיק. אגרות החוב של המדינה הן השוק הגדול והנזיל ביותר, ואגרות חוב של חברות משלמות יותר לפי רמת הסיכון. המחיר של אגרת חוב הוא הערך של היום של כל התשלומים העתידיים שלה, ולכן הוא יורד כשהריבית עולה – וככל שהמח"מ ארוך יותר, התנודה גדולה יותר. ומעבר לכל זה, שוק אגרות החוב מספר לנו מה המשקיעים מצפים לגבי אינפלציה, ריבית ומצב החברות.
1משפחה צריכה סכום מסוים בעוד שנתיים. למה אגרות חוב מתאימות לכסף הזה יותר ממניות?
רמז: חזרו למצב הראשון – "כסף שיידרש בקרוב".
2מה ההבדל בין "שחר" ל"גליל"? מתי משקיע יעדיף כל אחד מהם?
רמז: חזרו לטבלת אגרות החוב של המדינה, ולחלק על ציפיות לאינפלציה.
3קניתם אגרת חוב עם קופון של 4%. הריבית במשק עלתה ל-6%. מה קרה למחיר שלה, ולמה?
רמז: חשבו על הנדנדה, ועל "למה המחיר זז?".
4אגרת חוב נסחרת ב-105 ₪. האם התשואה לפדיון שלה גבוהה מהקופון או נמוכה ממנו?
תשובה: נמוכה מהקופון.
5לאגרת חוב יש מח"מ של 6. הריבית יורדת ב-1%. בערך כמה ישתנה המחיר?
תשובה: המחיר יעלה בכ-6%.
6המרווח של חברה מסוימת התרחב מאוד בחודש האחרון. מה זה יכול לרמז?
רמז: חזרו לחלק "חשש מקשיים – המרווח".
7מה המשמעות של עקום תשואות הפוך?
רמז: חזרו לטבלת צורות העקום.
מילון מונחים
התוכן במאמר זה הוא לימודי וחינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה לפעולה בניירות ערך. מסחר והשקעה בשוק ההון כרוכים בסיכון ממשי, כולל אובדן מלוא ההשקעה.




